שמורת אבי המעינות ועין בובין

שמורת אבי המעינות ועין בובין:

הגעה:

מחוץ לאזור: בצומת שילת פונים צפונה לכביש 446 (ימינה לבאים מירושלים, שמאלה לבאים מתל אביב) וממשיכים ישר, עוברים את המחסום ובכיכר שאחריו פונים ימינה. (לבאים מכיוון אלעד, ראש העין, בית אריה- בכיכר פונים שמאלה). ממשיכים ישר, עם עיקולי הכביש, ואחרי שעוברים את נילי ונעלה מגיעים לכיכר, שבה ממשיכים ישר לכיוון טלמון. אחרי כמה דקות מגיעים ל"צומת הפרסה", שבה פונים לכיוון דולב.

מאזור טלמון: יוצאים מהשער של טלמון ומגיעים ל"צומת הפרסה", שבה פונים שמאלה לכיוון דולב.

ממשיכים עם הכביש, חולפים ע"פ השער הראשון שנמצא משמאל, וממשיכים לכיוון השער האחורי של הישוב. בשער יורדים ומתחילים את המסלול. הנהג יחכה לנו בשער הראשי של הישוב, שלידו חלפנו קודם לכן.

מסלול:

מהנקודה בה יורדים מהאוטובוס מתחילים לרדת מזרחה עם הכביש ולפני בתי הכפר עין קיניא חותכים דרום- מזרחה דרך מטעי הזיתים לכיוון הואדי, חוצים את הואדי ועולים דרך הבוסתנים לעין גנים (עין ג'נן). אחרי הפסקת התרעננות במעיין (ששופץ לפני כ-4 שנים), עולים אל הקטלב הענק שליד קבר "אבי המעיינות (שיח' אבו אל עויון)". מעל לקטלב וקבר השייח ישנו גם אלון ענק ולצידו מעין עם בריכה עגולה. ניתן להתרענן כאן קצת במעין, אבל שווה לשמור את החוויה לעין בובין. משמורת אבי המעיינות ממשיכים לאורך קו גובה אחיד מערבה (אולי ניתן למצוא שרידי סימון ירוק, אך כמעט ואין). בשלב כלשהו מתחברים לשביל, וליד קו המתח הגבוה יורדים מערבה לכיוון הואדי ומגיעים אל עין בובין. לאחר רחצה והפסקת צהריים חוצים בשביל את הואדיון ולאחר כמה מאות מטרים פונים מהשביל הסלול, לשביל נוסף שיורד צפונה במורד הערוץ עד למפגש עם ואדי מג'ור. במפגש פונים שמאלה, עוברים דרך עין מג'ור וממשיכים עד לפניה ימינה(צפונה), בתוככי היער, המובילה בשביל שעולה למעלה אל הכרמים של דולב ומאחריהם השער של הישוב, שם מחכה לנו האוטובוס. ניתן לחילופין להמשיך בואדי מג'ור עד לכרמים התחתונים ולסיים בצומת הפרסה.

נושאים להדרכה:

כדאי לקרוא גם את התיק "הרי גופנא", ולקבל משם רעיונות לנושאים. למשל- שמות האזור. ארץ צוף, נחלת אפרים, הרי גופנא, מערב בנימין.

א.      שיח' אבו אל עויון: קבר שיח' שנמצא מעל לואדי מג'ור. הואדי עצמו הוא אחד מיובליו של נחל דולב, והוא נשפך אליו סמוך ל"צומת הפרסה". משם ממשיך נחל דולב ונשפך אל נחל מודיעין וממנו לנחל איילון, לירקון ולים התיכון. כך שאנו, כמובן, מצויים בצידו המערבי של קו פרשת המים הארצי.

אתר זה נתן את השם העברי לשמורה- אבי המעיינות. ליד קבר השיח' יש עץ קטלב ענק, שהוא אטרקציה בפני  עצמו. זהו הקטלב הגדול ביותר בארץ והוא גם עתיק מאוד. אמנם קשה להעריך את גילו אבל ברור שהוא עתיק...כנראה שהקטלב זכה להגיע לגיל ולגודל מופלגים כאלה בזכות השיח', שכן לרוב אנו מוצאים שהעצים שליד קברי השיח' נחשבו לקדושים ולכן לא רק שלא נכרתו אלא גם טופחו.  קצת על הקטלב: הקטלב הוא אחד מעצי החורש הטבעי, והוא בולט בקליפת הגזע האדומה שלו. הקליפה מתקלפת כל שנה ולכן הגזע הוא חלק ולא מלא בחזזיות, למשל. (חזזיות צריכות כמה שנים כדי "להיקלט" בעץ). שם העץ נתן דרור לדמיונם של בעלי האגדות כיוון שהוא מורכב מהמילים "קטל" ו"אב". יש ואריאציות שונות של הסיפור על הבן שהרג את אביו ולכן הגזע אדום. בתקופת הפריחה רואים אשכולות של פרחים לבנים, כמעט סגורים, והרבה חרקים ודבורים שבאים ליהנות מהצוף. הפירות אדומים, וטעימים מאוד, משהו שדומה לשילוב בין מנגו, ענבים ועוד משהו. שווה לנסות...

סיפור קטן על הקטלב (זהו השלד, אפשר לנפח כיד הדמיון הטובה) קשור לאבשלום בן דוד (שמואל ב, פרק יח). כשהוא מרד בדוד המלך, שלח דוד את יואב ואבישי להילחם עם אנשי אבימלך ביער אפרים. אבשלום ברח על הפרד, אך שערו נתקע בסבך האלה. יואב, שלא כמצוות דוד המלך, לקח 3 ענפים ותקע בלב אבשלום, ועליו אמר "עודנו חי בלב האלה"(פסוק יד). ומאז ועד היום הקטלב(=גם קטל+אב [כי דוד הצטער על מותו] וגם קטל +לב [לב אבשלום]) חי לצד האלה והאלון.

אכן יש פה גם אלון ענק ועתיק, שריד מטופח לחורש הים תיכוני שהשתרע כאן בעבר על כל האזור. האלון והקטלב, שניהם עצי חורש טבעי, מקשרים אותנו לנושא חשוב פה באזור:  בספר יהושע (פרק יז, יד-יח) מסופר על בני יוסף, אפרים ומנשה, שפנו ליהושע ואמרו:" מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב..." . כשבוחנים את גודל הנחלות של אפרים ומנשה זה קצת מפליא- כי הן נחלות ענקיות, אז מדוע התלוננו שהן קטנות מדי? ע"פ הפתרון שנתן להם יהושע, אפשר להבין: "כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיו לך תצאתיו". כלומר- לא שהשטח היה קטן, אך מסתבר שרובו היה מכוסה בחורש טבעי צפוף שלא איפשר התיישבות וחקלאות. הפתרון של יהושע היה- ברוא היער, כלומר כריתת החורש ופינוי שטח. מסיבה זו ומהתיישבות במשך הדורות, נעלם החורש כמעט לגמרי מהאזור, וכיום הוא מתחדש בהדרגה. אגב, תוצאות הכריתה גם הן נראות לעין בנוף- ברגע שאין עצים, אין מה שיחזיק את האדמה בזמן גשם, והוא שוטף את הגידולים במורדות ההרים. הפתרון לכך הוא בניית טרסות- מדרגות בהר. הטרסות יוצרות שטחים מתאימים לגידול שבהם מצטברת אדמה, והגידולים לא נסחפים. הטרסות בנויות אבנים

עם רווחים ביניהם ע"מ שעודפי הגשם יצאו ולא יצרו לחץ על הקיר או יגרמו לריקבון השורשים. ומכאן נוף הטרסות המצוי בהרי גופנא ובכל אזור הררי אחר.

עם כל זה, יש בארץ תופעה מעניינת של "עצים קדושים". אלו עצי חורש טבעי, שלא זו בלבד שלא נכרתו, אלא אף טופחו ונשמרו והגיעו למימדים מרשימים ביותר, לא כ"כ טבעיים לתנאי הארץ... הסיבה היא שעצים אלו גדלים ליד קברי שייח' בדרך כלל, ולכן יוחסה להם קדושה והם לא נכרתו. זו הסיבה שהאלון והקטלב כאן נראים כפי שהם נראים, כמו עצים אחרים בנבי ענר, ובמקומות נוספים בארץ.                                                                                                                      

ב.       עין גנים: המעיין הסמוך לאבו אל עויון נקרא "עין ג'נן". פרוש השם-עין גנים, כנראה בגלל הבוסתנים המרשימים שקיימים עד היום סביב המעיין. זהו כנראה גם מקור שמו של הכפר הצמוד 'עין קיניא' (ג ן-ק מתחלפות(. הכפר העתיק "עין גנים" מוזכר אצל אוסביוס, אב כנסיה מקיסריה מהמאה הרביעית לספירת הנוצרים. הוא מזכיר את "עין גנים" שביהודה אך מזכיר שקיים כפר בשם זה בסמוך לבית אל.יתכן ש"עין קיניא" ו"עין ג'נן" משמרים את השם מתקופתו- "עין גנים".

ג.       עין בובין: אחד המעיינות הגדולים והמרשימים בשומרון!! כאן אפשר להסביר על היווצרותו של מעיין שכבה. הסיבה לכך שבאזורנו יש כ"כ הרבה מעיינות היא ההתחתרות העמוקה של הנחלים, שחושפים שכבות אקויפר עמוקות, ולכן יש הרבה נקודות שבהן המים נובעים.

ד.       מעיין שכבה: כמובן. אפשר להזכיר שבכלל באזור יש המון מעיינות (לשאול אילו מעיינות הם מכירים), והסיבה לכך היא ההתחתרות העמוקה של הנחלים, שחושפת שכבות אקויפר עמוקות. מצורף עזר להסבר.

ה.      פריחה: אי אפשר להתעלם!! רצוי להביא מדריך פרחים או כמה, ולתת לילדים לזהות פרחים, קצת לספר על האבקות מעניינות (מרווה למשל), ועל מה שמכירים.

רעיונות להדרכה:

  XO ; המדריך משרטט את הלוח ויש תחרות בין שתי קבוצות. המדריך שואל כל קבוצה בתורה שאלה ואם היא מצליחה לענות נכון, בוחרת איפה לצייר את הX או הO. זה יכול להוות משחק סיכום טיול מצוין. השאלות- לפי תוכן הטיול ורמת הקבוצה, כך שהמדריך בדרך כלל ימציא את השאלות במקום, לפי מה שדובר. רעיונות לשאלות (לא ברמה גבוהה במיוחד)

·         באיזו נחלה נמצאים הרי גופנא?           (אפרים)

·         בתחום איזו מועצה נמצאים הרי גופנא?  (בנימין)

·         איך נקרא האזור בימי התנ"ך?              (ארץ צוף)

·         מה מיוחד בעץ הקטלב שראינו היום?

·         מי היו הלוחמים שהסתתרו בהרי גופנא? (החשמונאים)

·         איזו חקלאות הייתה נפוצה בהרי גופנא בתקופות העתיקות? (גפן)

·         אילו חיות בר אפשר לראות בהרי גופנא?  (חזירים וצבאים)

·         איזה ישוב נקרא על שם הנחל שלידו?     (דולב)

·         מי הגיע לכאן לחפש אתונות?                     (שאול)                                

         איזה "תופעת טבע" יש כאן בשפע רב?            (מעיינות)

בינגו צמחים: משחק נהדר לישיבה קצרה בצל. כל ילד מקבל לוח מחולק ל9 משבצות, ובכל משבצת שם של צמח. המדריך מראה תמונה או קורא חידה וכל ילד שבלוח שלו מופיע הצמח מסמן אותו. (אפשר לחורר עם מקל). מנצח מי שהלוח שלו מלא.

שאלות לבינגו צמחים אפשר לקחת ממאגרי חידות צמחים באינטרנט (לא חסר) או להמציא לבד, או להראות תמונה, ואז הילדים מזהים לבד. (בשביל זה חייבים מדריך פרחים ועצים, אם יש) . אפשר להדפיס ולצלם את הלוחות המוכנים (אולי בבית הספר בבוקר). יש 12 לוחות שונים, מצורפים.   

 שם האזור:מומלץ לעשות תחנה בנושא שם האזור- ארץ צוף, הרי גופנא, מערב בנימין, נחלת אפרים. שפע של חומר כאן ובתיק "הרי גופנא". במיוחד כדאי אם המטיילים הם מהאזור

מדרשת הרי גופנא (ע"ר)-  חינוך והכרת הסביבה במערב בנימין, דרום השומרון וחבל מודיעין, ד.נ. מודיעין 71937, www.gofna.022.co.il טל':02-6568894  midreshet.gofna@gmail.com